רֵאשִׁית, כְּנֶגֶד כָּל הַדֵּעוֹת הַקּוֹדְמוֹת, מְפָרְשִׁים אֵלּוּ מְבַטְּלִים לַחֲלוּטִין אֶת הַסְּבָרָא שֶׁהַשִּׁיר נִכְתַּב לְנַעֲרָה אֲהוּבָה שֶׁשְּׁמָהּ רֻחָמָה. שֵׁנִית, יִתָּכֵן שֶׁשִּׁעֲרוּ דְּבָרִים אֵלּוּ לְאוֹר הָעֻבְדָּה שֶׁשֶּׁמֶר אֻשְׁפְּזָה בְּבֵית–חוֹלִים בְּאוֹתָהּ הַשָּׁנָה בָּהּ חִבְּרָה אֶת הַשִּׁיר, וְכָךְ נִסּוּ לְקַשֵּׁר בֵּין קוֹרוֹתֶיהָ שֶׁל שֶׁמֶר לְתֹכֶן הַשִּׁיר שֶׁחִבְּרָה.

הַבְּעָיָה, שֶׁיֶּשְׁנָם עוֹד כַּמָּה תְּנָאִים לְבֵאוּר שִׁיר עַל–דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט. בֵּין הַיֶּתֶר, שֶׁהַמְּלִיצוֹת תָּכֵלְנָה אֶת חֻקֵּי הַלָּשׁוֹן בְּלֹא דֹּחַק, שֶׁמִּלּוֹת הַשִּׁיר תַּסְכֵּמְנָה עִם הַבֵּאוּר מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף מִבְּלִי לְדַלֵּג עַל שׁוּרוֹת וּמִלִּים, וְשֶׁהַהֶקְשֵׁרִים יֻקְּחוּ מֵהַשֵּׂכֶל הַפָּשׁוּט וְלֹא מִמְּקוֹמוֹת רְחוֹקִים.⁵

לְפִי זֶה, בֵּאוּרָם דָּחוּק וְרָחוֹק מִלִּהְיוֹת פְּשָׁט–פָּשׁוּט וּמֻפְשָׁט. הִנֵּה, הַשִּׁיר נִפְתַּח בִּ"כְּבָר מִזְּמַן רָצִיתִי", וְאֵיזֶה "כְּבָר מִזְּמַן" יֵשׁ כָּאן אִם שֶׁמֶר חִבְּרָה אֶת הַשִּׁיר בְּאוֹתָהּ הַשָּׁנָה בָּהּ אֻשְׁפְּזָה? אֵיךְ מִתְקַשֵּׁר הַמִּשְׁפָּט "לָשִׁיר לָךְ כְּמוֹ שְׁלֹמֹה" עִם הַבֵּאוּר הַלָּז וְכֵן כָּל שְׁאָר הַבִּטּוּיִים מִשִּׁיר הַשִּׁירִים?

כֵּיצַד בַּיִת ב' מְתָאֵר מַעֲרֶכֶת יַחֲסִים שֶׁבֵּין חוֹלָה לְאַחוֹת: "הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ / יָפָה אַתְּ כְּמוֹ פַּרְדֵּס / קוֹמָתְךָ תָּמָר – אֹחַז בְּסַנְסִנָּיִךְ / הַנִּיחִי וַאֲטַפֵּס"? הֵיכָן הַפְּשָׁט–הַפָּשׁוּט פֹּה? וּמָה עוֹשִׂים הַמּוֹר וְהַקִּנָּמוֹן וְכָל מִינֵי הַבְּשָׂמִים בַּסִּפּוּר הַזֶּה, וּמַעְיַן הַגַּנִּים, וְהַבְּאֵר אֲשֶׁר נֶחְתָּמָה? וּמָה אָמוּר לִקְרוֹת דַּוְקָא בָּאָבִיב שֶׁאָז שֶׁמֶר תַּגִּיעַ מְאֹהֶבֶת פִּי כַּמָּה? וּמִי הֵם הַזָּמִיר וְהַתּוֹר הַמּוֹפִיעִים בַּשִּׁיר? וְלָמָּה שֶׁיָּשִׁירוּ בְּהֶכְרֵחַ אֶת שִׁיר הַשִּׁירִים וְלֹא שִׁיר אַחֵר?

כָּל בַּר–דַּעַת מֵבִין שֶׁחֲמֵשׁ הָרְאָיוֹת הַבּוֹדְדוֹת שֶׁהֵבִיאוּ אֲנוּסוֹת בְּכֹחַ בִּכְדֵי לְהַצְדִּיק אֶת הָרַעְיוֹן. לֹא מֻזְכֶּרֶת בַּשִּׁיר שׁוּם מַחֲלָה אוֹ תְּרוּפָה בִּפְשָׁט הָעִבְרִית, וְכָל הַדִּמּוּיִים רְחוֹקִים מִלִּהְיוֹת שֵׂכֶל יָשָׁר, דּוֹרְשִׁים הֶסְבֵּר הַעֲמָקָה וּמָשָׁל רָחוֹק – הֵפֶךְ הַהַגְדָּרָה שֶׁל פְּשָׁט! אֵין רֶצֶף בָּרוּר לַמַּאֲזִין מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף לְבֵאוּר שֶׁכַּזֶּה, וַאֲפִלּוּ הַבִּטּוּי הַמֶּרְכָּזִי כִּבְיָכוֹל שֶׁמַּבִּיעָה הַחוֹלָה הַמְּדֻמָּה, "אוֹי לִי בַּלֵּילוֹת וַאֲבוֹי לִי בַּיָּמִים", מֻשְׁאָל מִפָּסוּק בְּסֵפֶר מִשְׁלֵי (כג, כט): "לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי"; שֶׁגַּם אוֹתוֹ חִבֵּר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ. וְכָךְ, הַמִּלָּה אֲבוֹי אֵינֶנָּה הַבָּעַת כְּאֵב כְּלָל, אֶלָּא לְשׁוֹן אֶבְיוֹנוּת וְתָאֲוָה.⁶