אָכֵן יָפָה אַתְּ, אֲחוֹתִי רֻחָמָה

"אֲחוֹתִי רֻחָמָה" – מִלִּים וּמַנְגִּינָהנָעֳמִי שֶׁמֶר

וְהִנֵּה יָדוּעַ לְקַבָּלַת חָזָ"ל כִּי הַנִּמְשָׁל בְּשִׁיר הַשִּׁירִים הוּא אַהֲבַת קוּדְשָׁאבְּרִיךְהוּא לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל (עַם יִשְׂרָאֵל), הַקֶּשֶׁר וְהַקִּרְבָה בֵּינֵיהֶםהַגָּלוּיוֹת לְאֹרֶךְ הַדּוֹרוֹת וְהַגְּאֻלָּהאֲשֶׁר קֶשֶׁר יָשִׁיר לְכָל זֶה לִנְבוּאַת הוֹשֵׁעַוּכְבָר אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: "כָּל הַכְּתוּבִים קֹדֶשׁ וְשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁקֳדָשִׁים".

כַּאֲשֶׁר נִתְבּוֹנֵן בַּ"אֲחוֹתִי רֻחָמָהנִרְאֶה כִּי הוּא בָּנוּי בִּמְדֻיָּק עַלפִּי הָעִנְיָן הַזֶּה בְּאֹפֶן מוֹפְתִימִלָּה בְּמִלָּהאוֹת בְּאוֹתעָבָר הוֹוֶה וְעָתִידכְּאִלּוּ סִכְּמָה שֶׁמֶר אֶת קֹדֶשׁהַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה בְּאַרְבָּעָה בָּתִּים וּפִזְמוֹן חוֹזֵרהִיא בָּחֲרָה כָּל מִלָּה וּמִשְׁפָּט בִּקְפִידָה וּבְדַיְקָנוּת עַלפִּי פְּשָׁטָם מְשָׁלָם וּמִדְרָשָׁםוְכָךְ "אֲחוֹתִי רֻחָמָההוּא מֵהַשִּׁירִים הַמְּיֻחָדִים בָּהֶם הַדְּרָשׁ הוּא הַפְּשָׁטוְהַפְּשָׁט הוּא הַדְּרָשׁ.

עָוֶל גָּדוֹל עָשׂוּ קוֹדְמַי כְּשֶׁאָמְרוּ שֶׁשִּׁבְּצָה בִּטּוּיִים מֵהַמְּגִלָּה בְּדֶרֶךְ אַקְרָאִיתשֶׁכָּתְבָה אוֹתוֹ לָאֲהוּבָה שֶׁשְּׁמָהּ רֻחָמָה אוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ אֶת הַשִּׁיר לְלֹא טַעַם וָרֵיחַ.

עָמַלְתִּי רַבּוֹת לְהוֹכִיחַ שֶׁכָּל מִלָּה חֲקוּקָה בַּסֶּלַע,

מַחְשְׁבוֹתַי הִתְרוֹצְצוּ אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה,

וְכָעֵת בִּמְחוֹל מַחֲנַיִם צֵאנָא

תְּסֻבֵּינָה אֲלֻמּוֹתֵיהֶם וְלַאֲלֻמָּתִי תִּשְׁתַּחֲוֶינָה –

כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם וְלֹא דַּרְכֵיהֶם דְּרָכַי,

וְגַם אַתָּה הַשּׁוֹפֵט תַּסְכִּים עִמִּי וַדַּאי:

שֶׁבְּנָם הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי!