אָכֵן יָפָה אַתְּ, אֲחוֹתִי רֻחָמָה
"אֲחוֹתִי רֻחָמָה" – מִלִּים וּמַנְגִּינָה: נָעֳמִי שֶׁמֶר

(בַּיִת וּפִזְמוֹן ב')
הַדּוֹבֵר נִזְכַּר בִּימֵי הֶעָבָר וּמַבִּיעַ גַּעְגּוּעָיו אֲלֵיהֶם
"לָךְ הָיִיתִי שָׁר"
הַמִּלִּים הָיִיתִי שָׁר מִתְפָּרְשׁוֹת הֵן לֶעָבָר וְהֵן כִּתְשׁוּקָה בַּהוֹוֶה. דְּהַיְנוּ, כְּשֶׁהָיָה לִי בֵּית מִקְדָּשׁ בֶּעָבָר אֲזַי לָךְ הָיִיתִי שָׁר אֶת שִׁירַת הַלְוִיִּם וּמְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה בִּמְלוֹאָהּ (שֶׁהַתּוֹרָה נִקְרֵאת שִׁירָה, כָּאָמוּר). בִּלְשׁוֹן תְּשׁוּקָה בַּהוֹוֶה הַכַּוָּנָה, שֶׁלּוּ הָיָה לִי כָּעֵת בֵּית מִקְדָּשׁ אֲזַי לָךְ הָיִיתִי שָׁר שׁוּב אֶת שִׁירַת הַלְוִיִּם וְחוֹזֵר לְקַיֵּם אֶת כָּל מִצְווֹת הַבַּיִת כְּהִלְכָתָן. וּכְשֶׁאֲנִי נִזְכָּר בִּימֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, נַפְשִׁי מִשְׁתּוֹקֶקֶת וּמִתְחַנֶּנֶת:
"הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ"
שֶׁאֶזְכֶּה לַחֲזוֹת שׁוּב בְּאוֹתָם מַרְאוֹת אֱלֹקִיִּים, זִיו שְׁכִינָה וְנִסִּים גְּלוּיִים כְּבֶעָבָר כְּפִי שֶׁאָמְרוּ חָזָ"ל (אֲבוֹת ה, ה): "עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ" וגו'. וְהַסִּבָּה שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לַחֲזוֹת בְּמַרְאוֹת אֱלוֹקִיִּים אֵלּוּ הִיא:
"יָפָה אַתְּ כְּמוֹ פַּרְדֵּס"
שֶׁשְּׁכִינַת הַקב"ה יָפָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְיֵשׁ בָּהּ אֶת כָּל הַמַּעֲלוֹת כְּמוֹ פַּרְדֵּס הַתּוֹרָה הַמּוֹעִילוֹת לְתִקּוּן נִשְׁמַת הָאָדָם וּלְהִתְקָרְבוּת לַבּוֹרֵא. וְיָדוּעַ כִּי פַּרְדֵּ"ס רָאשֵׁי תֵּבוֹת אַרְבַּעַת רִבְדִי הַתּוֹרָה: פְּשָׁט, רֶמֶז, דְּרָשׁ וְסוֹד. וּמְפָרֵט מַעֲלָתָהּ הָעִקָּרִית שֶׁל הַשְּׁכִינָה:
"קוֹמָתֵךְ תָּמָר"
שֶׁהִיא גְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר וּמִתַּמֶּרֶת וְעוֹלָה מַעְלָה–מַעְלָה, נוֹשֶׁקֶת וּקְרוֹבָה אֶל אָבִיהָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וְעַל–כֵּן, אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמֵּךְ:
"הַנִּיחִי וַאֲטַפֵּס"
כְּדֵי שֶׁאוּכַל לַעֲלוֹת בְּמַדְרֵגָתִי הָרוּחָנִית וְשֶׁגַּם בִּי יְקֻיַּם הַכָּתוּב "צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח" (תְּהִלִּים צב, יג). וְעַל–יְדֵי הַדְּבֵקוּת בָּךְ אֶזְכֶּה לְרוּחַ חָכְמָה לְהָבִין פַּרְדֵּ"ס הַתּוֹרָה. וְזִכְרוֹנוֹת נִסֵּי הֶעָבָר וְהַמַּדְרֵגָה הָרוּחָנִית שֶׁנִּתָּן לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ מַעֲצִימִים אֶת אַכְזָבָתִי וּמַגְדִּילִים אֶת פַּעַר מַדְרֵגָתִי, שֶׁאֲפִלּוּ הַמַּעֲשֶׂה הַקָּטָן שֶׁל הַקְטָרַת:
"מוֹר וְקִנָּמוֹן"
יַחַד עִם
"כָּל מִינֵי בְּשָׂמִים"
אֵינִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת,
"אוֹי לִי בַּלֵּילוֹת"
וְלָכֵן צַעַר הַגָּלוּת הוֹפֵךְ נוֹרָא עוֹד יוֹתֵר,
"וַאֲבוֹי לִי בַּיָּמִים"
שֶׁאֲנִי תָּאֵב לְיָמִים שׁוֹנִים לְגַמְרֵי.
13. גֶּדֶר הַמִּלָּה אָחַז הוּא הַמַּחֲזִיק בְּכֹחַ. ר' בְּמַלְבִּי"ם שֵׁמוֹת ד, ד.