מוֹחוֹ הַקּוֹדֵחַ עוֹבֵד שָׁעוֹת נוֹסָפוֹת וּמְדַמְיֵן אֶת שִׁנּוּי מַרְאֶיהָ הַחִיצוֹנִי בְּעִקְבוֹת הַדָּת (שֶׁהֲרֵי לֹא רָאָה אוֹתָהּ מֵאָז חָזְרָה בִּתְשׁוּבָה רַק שָׁמַע עַל–כָּךְ). כָּעֵת, הוֹכִיחַ שֶׁצְּנִיעוּתָהּ אֵינָהּ בְּרֹאשׁ מַעְיָנָיו וְהַמַּחְשָׁבָה שֶׁהִיא "עֲטוּפָה כָּל כֻּלָּהּ" וְשֶׁכָּל כְּבוּדָּה בַת–מֶלֶךְ פְּנִימָה, זֶה רַק חִסָּרוֹן בְּעֵינָיו, וְעָצוּב לוֹ שֶׁבְּשִׂמְלָתָהּ אֵין "סֶדֶק" וְחֹר עַל חֹר שֶׁכָּל אֶחָד יוּכַל לִבְחֹר.

רְאוּ כֵּיצַד אֵינוֹ מִתְיַסֵּר לְרֶגַע עַל–כָּךְ שֶׁלֹּא תִּהְיֶנָה לָהֶם יוֹתֵר שִׂיחוֹת נֶפֶשׁ, וְגַם לֹא עַל שֶׁיַּפְסִיק לִשְׁמֹעַ רַעֲיוֹנוֹתֶיהָ אוֹ לְסַיֵּעַ לָהּ לְהַגְשִׁים שְׁאִיפוֹתֶיהָ. הוּא לֹא מִתְאַבֵּל עַל אָבְדַן חֲוָיוֹת מְשֻׁתָּפוֹת עִמָּהּ אוֹ זְמַן אֵיכוּת. לֹא וָלֹא! עַל מָה הוּא כֵּן מְבַכֶּה? עַל–כָּךְ שֶׁ…