עַל–פִּי זֶה נָבוֹא אֶל הַבֵּאוּר וְנִוָּכַח בְּדִיּוּקֵי הַלָּשׁוֹן הַנִּפְלָאִים שֶׁל מָנוֹר. כֵּיוָן שֶׁהַשָּׁלֵם הוּא הַמָּלֵא עִם כָּל חֲלָקָיו, הֲרֵי שֶׁהַבִּטּוּי "שָׁנָה שְׁלֵמָה" פְּרוּשׁוֹ שֶׁכָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה פְּרוּשִֹים לְפָנָיו יְדוּעִים וּמְתֻכְנָנִים מֵרֹאשׁ. לָכֵן, הַפֹּעַל "נִּשְׁאָר" מְדֻיָּק, שֶׁכֵּן אֵלּוּ הַיָּמִים אוֹתָם הִשְׁאִיר מָנוֹר לְעַצְמוֹ בְּכַוָּנָה. בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת, מָנוֹר בָּדַק מָה מִתּוֹךְ 365 הַיָּמִים הַיְּדוּעִים לוֹ מֵרֹאשׁ הִשְׁאִיר מִלְּכַתְּחִלָּה לְעַצְמוֹ. לָכֵן אָמַר "מָה נִּשְׁאָר לִי – מִשָּׁנָה שְׁלֵמָה".