בְּחֶלְקוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַפִּזְמוֹן כָּתַב, "שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים מַבְּסוּט", הַמַּשְׁלִים אֶת הַמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן: "מַה נִשְׁאָר לִי מִשָּׁנָה שְׁלֵמָה". דְּהַיְנוּ, בַּשָּׁנָה הַשְּׁלֵמָה, שֶׁהָיְתָה גְּלוּיָה וִידוּעָה לְפָנָיו מִקֶּדֶם, גַּם אֶת הַיָּמִים הַפְּרָטִיִּים שֶׁלּוֹ תִּכְנֵן מֵרֹאשׁ. לָכֵן, לֹא בִּטֵּא בְּחֵלֶק זֶה מֻשָּׂגִים שֶׁל מַתָּנוֹת כְּמוֹ בַּחֵלֶק הַקּוֹדֵם, אֶלָּא אֶת הַבִּטּוּי הַסְּלֶנְגִּי "מַבְּסוּט" הַמַּתְאִים יוֹתֵר מֵעֶצֶם הֱיוֹתָם יְמֵי שִׂמְחָה מְתֻכְנָנִים מִבְּעוֹד מוֹעֵד.

מִכֵּיוָן שֶׁיָּמִים אֵלּוּ הָיוּ בְּאַמְתַּחְתּוֹ כְּבָר מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה, אָמַר "אַל תִּקְּחוּ לִי", שֶׁכֵּן בִּטּוּלָם יְחַשֵּׁב כִּלְקִיחַת דָּבָר מִמֶּנּוּ בְּכֹחַ, וּפְעֻלָּה שֶׁכַּזּוֹ תְּבַטֵּל מִמֵּילָא גַּם אֶת "הָעַצְמָאוּת" שֶׁלּוֹ לְהַחֲלִיט עַל יְמֵי הַשִּׂמְחָה וְהַחֵרוּת בְּחַיָּיו.

נִמְצָא, שֶׁפִּזְמוֹן הַשִּׁיר עָרוּךְ וּמְסֻדָּר בְּצוּרָה יוֹצֵאת מִן הַכְּלָל עַל פִּי גֶּדֶר כָּל מִלָּה וּפֹעַל. אֵין זֶה פֶּלֶא, שֶׁהֲרֵי אֵהוּד מָנוֹר כְּבָר עָסַק בִּשְׁאֵלַת הַשָּׂפָה הָעִבְרִית עֶשֶׂר שָׁנִים קֹדֶם לְשִׁיר זֶה כְּשֶׁשָּׁאַל (1976) "אֵיזוֹ מִן מִלָּה הִיא 'אָבָגָדָהּ'"? וְשָׁם הִסְבִּיר שֶׁזּוֹ מִילָה מִיְּמֵי בְּרֵאשִׁית שֶׁכָּל הַמִּלִּים מִסְתַּתְּרוֹת בָּהּ כֻּלָּן, מִלָּה בַּשָּׂפָה הָעִבְרִית שֶׁאוֹמֶרֶת אֶת כָּל הַדְּבָרִים בָּעוֹלָם. כָּעֵת, מִתְבָּרֵר גַּם שֶׁיָּדַע אֶת הֶבְדֵּלֵי הַגְּדֵרִים בֵּין הַפְּעָלִים וְהַשֵּׁמּוֹת – לְפָחוֹת שֶׁל נִשְׁאָר וְנוֹתָר,שָׁלֵם וְתָם.