בַּעַל הַחֲלוֹמוֹת הַלָּזֶה
"רָצִיתִי שֶׁתֵּדַע" מֵאֵת עֻזִּי חִטְּמָן
1. הִשָּׁנוּת הַחֲלוֹם
כְּלוֹמַר, חֲלוֹם הַחוֹזֵר פַּעֲמַיִם אַךְ בְּכָל פַּעַם בְּאֹפֶן מְעַט שׁוֹנֶה (שֶׁזֶּה גֶּדֶר הַמִּלָּה 'הִשָּׁנוּת': חוֹזֵר תּוֹךְ כְּדֵי שִׁנּוּי). כָּךְ, חָלַם יוֹסֵף שְׁנֵי חֲלוֹמוֹת – הָאֶחָד בַּאֲלֻמִּים וְהַשֵּׁנִי בַּמְּאוֹרוֹת, וּפַרְעֹה חָלַם פַּעֲמַיִם: עַל פָּרוֹת וְעַל שִׁבֳּלִים.
2. חֲלוֹם הַנִּפְתָּר בְּתוֹךְ הַחֲלוֹם
3. הַחוֹלֵם חָשׁ מְצִיאוּת מוּחָשִׁית וְאֵינוֹ מוּדָע לַחֲלוֹם
4. הִתְפַּעֲלוּת יְתֵרָה בְּעֵת הַיְּקִיצָה
כְּשֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר עַל פַּרְעֹה בְּעֵת הֵקִיץ מִן הַחֲלוֹם בְּהִתְרַגְּשׁוּת יְתֵרָה "וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ" (בְּרֵאשִׁית מא, ח), וְעַל נְבוּכַדְנֶאצַּר נֶאֱמַר "וַתִּתְפָּעֶם רוּחוֹ" (דָּנִיאֵל ב, א).
5. חֲלוֹם שֶׁל שַׁחֲרִית
חֲלוֹם הַקָּרוֹב לִשְׁעַת הַיְּקִיצָה בַּבֹּקֶר. יָדוּעַ, כִּי הַחֲלוֹמוֹת הַמִּתְקַבְּלִים בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה וּבְשִׂיאוֹ הִנָּם חֲלוֹמוֹת שָׁוְא הַמֻּשְׁפָּעִים מִמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁעָסַק בָּהֶן הָאָדָם בְּשִׁגְרַת יוֹמוֹ מִטִּרְדּוֹתָיו הַשּׁוֹנוֹת. לִקְרַאת הַשַּׁחַר, הַמּוֹחַ מְרוֹקֵן עַצְמוֹ מֵהֶבְלֵי מַחְשְׁבוֹתָיו וְאָז יֶשְׁנוֹ סִכּוּי שֶׁיּוּכַל הָאָדָם לְקַבֵּל חֲלוֹם בַּעַל מֶסֶר אֲמִתִּי אוֹ נְבוּאִי.
5. ע"פ הַמַּלְבִּי"ם, הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה, פָּרָשַׁת מִקֵּץ (בְּרֵאשִׁית מא, ה-ו).
6. הַכַּוָּנָה בִּמְשָׁלִים רְחוֹקִים שֶׁהַפּוֹתֵר מְנַסֶּה לִמְצֹא בַּסְּמָלִים סִימָנִים שׁוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁנֹּאמַר עַל דְּבַר-מָה שֶׁהוּא סִימָן לְהַצְלָחָה אוֹ לְמָמוֹן, וְכַדּוֹמֶה.