כְּמוֹ בַּחֲלוֹם הַקּוֹדֵם, גַּם הַפַּעַם נִגְלָהּ אֶל חִטְּמָן יְצוּר עַל–טִבְעִי. לִכְאוֹרָה סִפֵּר: "רָאִיתִי מַלָּח", כְּאִלּוּ עַסְקִינָן בְּאָדָם בָּשָׂר וָדָם הַהֵפֶךְ הַגָּמוּר מֵהַמַּלְאָךְ, אַךְ מִיָּד הִתְבָּרֵר שֶׁהוּא אֵינוֹ כָּזֶה שֶׁכֵּן "מִמְּצוּלוֹת הַיָּם עָלָה". יָדוּעַ שֶׁהַמְּצוּלָה הִיא עֲמֻקָּה בִּתְהוֹמוֹת לֵב–יָם אֲשֶׁר אַף בֶּן–אֱנוֹשׁ לֹא יִשְׂרֹד שָׁם. לְמַעֲשֶׂה, חִטְּמָן הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר 'מִלֵּב–יָם בָּא' אוֹ 'מֵעֵבֶר לַיָּם בָּא', וְלֹא מִמְּצוּלוֹת. מִכָּאן נָבִין שֶׁהָאִישׁ אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא, חֶצְיוֹ גַּשְׁמִי חֶצְיוֹ אֱלֹהִי, אֵינוֹ עוֹבֵר עָלֵינוּ תָּמִיד. וּמֵאַחַר שֶׁבְּכָל הַהִיסְטוֹרְיָה הָאֱנוֹשִׁית הָיָה רַק אֶחָד כָּזֶה, הֲרֵי שֶׁהַנִּמְשָׁל הוּא יֶשׁוּ מִנָּצְרַת.⁷