"אֱלֹהִים שֶׁלִּי, רָצִיתִי שֶׁתֵּדַע,

שֶׁהַחֲלוֹם הַזֶּה נִשְׁאָר לִי כְּחִידָה."

הוּא הִמְשִׁיךְ בִּתְפִלָּתוֹ: "עַל הַחֲלוֹם שֶׁלִּי רָצִיתִי שֶׁתֵּדַע", כְּלוֹמַר, הַחֲלוֹם שֶׁהָעוֹלָם יַגִּיעַ סוֹף–סוֹף אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה. וְסִיֵּם תְּפִלָּתוֹ בְּ"רַק רָצִיתִי שֶׁתֵּדַע", בְּהַדְגָּשַׁת הַמִּלָּה רַק, לוֹמַר שֶׁזּוֹ בַּקָּשָׁתוֹ הַיְּחִידָה וְהַחֲשׁוּבָה הַנּוֹעֶלֶת אֶת הַשִּׁיר. מְעַנְיֵן, שֶׁגַּם תְּפִלַּת הָעֲמִידָה שֶׁל הַיְּהוּדִי נִּנְעֶלֶת בְּבַקָּשַׁת הַשָּׁלוֹם: "שָׁלוֹם רָב עַל יִשְֹרָאֵל עַמְּךָ תָּשִֹים לְעוֹלָם כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ אָדוֹן לְכָל הַשָּׁלוֹם" וגו' "בָּרוּך אַתָּה ה' הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְֹרָאֵל בַּשָׁלוֹם".