אחותי רוחמה ט – שִׁיר הַשִּׁירִים

אָכֵן יָפָה אַתְּ, אֲחוֹתִי רֻחָמָה

"אֲחוֹתִי רֻחָמָה" – מִלִּים וּמַנְגִּינָה: נָעֳמִי שֶׁמֶר

(בַּיִת וּפִזְמוֹן א')

הַקְדָּמָה בָּהּ הַדּוֹבֵר (בְּשֵׁם עַם יִשְׂרָאֵל) שָׁר לַשְּׁכִינָה

"כְּבָר מִזְמַן רָצִיתִי"

זֶה אַלְפַּיִם שְׁנוֹת גָּלוּת מֵאָז חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי שֶׁחִכִּיתִי וְהִשְׁתּוֹקַקְתִּי לַחֲזוֹת בַּ–

"אֲחוֹתִי רֻחָמָה"

כִּנּוּי לַיּוֹם בּוֹ הַקב"ה יָשׁוּב לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָתוֹ עַל עַם–יִשְׂרָאֵל מִתּוֹךְ רַחֲמָיו הָרַבִּים, שֶׁכֵּן אֲחוֹת בִּטּוּי לַשְּׁכִינָה⁹וְרֻחָמָה מִלְּשׁוֹן רַחֲמִים. וְכָל אוֹתָן שְׁנוֹת גָּלוּת אֲרֻכָּה רָצִיתִי לָשׁוּב וְ–

"לוֹמַר לָךְ מִלִּים חַמּוֹת"

כְּלוֹמַר, מִלִּים הַמְּחַמְּמוֹת וּמַרְחִיבוֹת אֶת הַלֵּב, שֶׁהֵן שִׁירֵי הַתִּשְׁבָּחוֹת הַמִּזְמוֹרִים וְהַתְּהִלִּים שֶׁהָיוּ הַלְּוִיִּם מְזַמְּרִים לַה' בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בִּירוּשָׁלַיִם. אַךְ בִּגְלַל עֲוֹנֹתַי הָרַבִּים, כָּל אַלְפַּיִם הַשָּׁנִים הַלָּלוּ לֹא כּוֹנַנְתִּי מֶמְשָׁלָה בְּאֶרֶץ–יִשְׂרָאֵל וְלֹא הָיְתָה לִי רִבּוֹנוּת עָלֶיהָ, וְלָכֵן,

"לֹא הָיָה לִי כֹּחַ"

וְשִׁלְטוֹן בָּאָרֶץ בִּכְדֵי לָשׁוּב וְלִבְנוֹת אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשְּׁלִישִׁי, וְגַם

"רוּחַ בִּי לֹא קָמָה"

שֶׁמַּצָּבִי הָרוּחָנִי בַּגָּלוּת הָיָה יָרוּד בְּשֵׁפֶל הַמַּדְרֵגָה לְלֹא תְּקוּמָה. בִּפְרָט, שֶׁמֵּאָז חֻרְבַּן הַבַּיִת נִסְתַּם חָזוֹן הַנְּבוּאָה וְאֵין בְּקִרְבִּי נְבִיאִים אֲשֶׁר רוּחַ ה' מְפַעֶמֶת בְּלִבָּם,¹⁰וּמְעַט בַּעֲלֵי רוּחַ–הַקֹּדֶשׁ שֶׁיְּעוֹדְדוּ אֶת רוּחִי הַנּוֹפֶלֶת. וּבִגְלַל שֶׁעַד לֹא מִזְּמַן גַּרְתִּי בְּאַרְצוֹת הַנֵּכָר, וְלֹא הָיָה לִי אֶת הַכֹּחַ וְהָרוּחַ לִבְנוֹת אֶת הַבַּיִת, לֹא יָכֹלְתִּי:

"לָשִׁיר לְךָ כְּמוֹ שְׁלֹמֹה:"

שֶׁשְּׁלֹמֹה בָּנָה אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָרִאשׁוֹן וּבִתְקוּפַת מַלְכוּתוֹ הָיָה שָׁלוֹם וְשֶׁפַע גָּדוֹל לְעַם יִשְׂרָאֵל. לְעֻמַּת זֹאת, מַצָּבִי רָחוֹק מְאוֹד מִלִּהְיוֹת כְּמוֹ בִּימֵי שְׁלֹמֹה. וּמֵאַחַר שֶׁאֵין לִי בֵּית מִקְדָּשׁ כְּבִתְקוּפָתוֹ אֵינִי יָכוֹל לְקַיֵּם אֶת מִצְווֹת הַתּוֹרָה הַקְּשׁוּרוֹת בַּעֲבוֹדַת הַבַּיִת כְּקָרְבָּנוֹת, טָהֳרָה, פָּרָה אֲדֻמָּה, נֵר תָּמִיד, עֲלִיָּה לָרֶגֶל, תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, קָרְבַּן פֶּסַח, נִסּוּךְ הַמַּיִם בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, הַמְּנוֹרָה, וְכֻלֵּי; וּלְפִי זֶה נִמְצָא שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה בִּמְלוֹאָהּ. עַל–כֵּן בָּחֲרָה שֶׁמֶר בַּמִּלָּה לַשִּׁיר – שֶׁהַתּוֹרָה נִקְרֵאת שִׁירָה. וְהֵבִיאָה דֻּגְמָא שֶׁאֵין לְעַם יִשְׂרָאֵל אֶפְשָׁרוּת לְבַצֵּעַ אֲפִלּוּ פְּעֻלָּה פְּשׁוּטָה בְּיוֹתֵר כְּהַקְטָרַת קְטֹרֶת הַסַּמִּים, וּבֵינֵיהֶם:

9. כְּפִי שֶׁדָּרְשׁוּ חָזָ"ל עַל פָּסוּק שְׁמוֹת ב, ד: "וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק" בְּסוֹטָה. עַיֵּן בְּמַלְבִּי"ם.

10. שֶׁאֶחָד מִשִּׁתּוּפֵי הַמִּלָּה רוּחַ הוּא עַל הַנְּבוּאָה כְּפִי שֶׁתִּמְצָא בַּמַּלְבִּי"ם בְּרֵאשִׁית ג, י; וְכֵן בִּמְקוֹמוֹת נוֹסָפִים רַבִּים בַּתָּנָ"ךְ, כְּדֻגְמַת בַּמִּדְבָּר יא, כה; יְשַׁעְיָהוּ סא, א; יְחֶזְקֵאל יא, ה; דָּנִיאֵל ד, ה; וְעוֹד.