תְּשׁוּבָה לְ"הִיא חָזְרָה בִּתְשׁוּבָה"

מֵאֵת יַעֲנְקָלֵ'ה רוֹטְבְּלִיט וּמַתִּי כַּסְפִּי

בַּיִת ג'

"שְׂעָרָהּ הָאָרֹךְ הַגּוֹלֵשׁ וְיוֹרֵד

נֶאֱסַף וְהֻשְׁפַּל וּכְלָאוּהוּ כָּעֵת

בְּמִטְפַּחַת שָׁבִיס נֶאֱנָק מִתְפָּרֵץ"

אַחַר שֶׁהוֹכִיחַ שֶׁאוֹהֵב רַק אֶת עַצְמוֹ וְסִפּוּק יְצָרָיו, עָבַר לְהַפְגִּין חֹסֶר יֶדַע בַּהֲלָכָה הַיְּהוּדִית, אֲשֶׁר עַל–פִּיהָ הַחִיּוּב בְּכִסּוּי הָרֹאשׁ לְנָשִׁים הוּא לִנְשׂוּאוֹת בִּלְבַד. אֲבָל נַעֲרָה זוֹ טֶרֶם אֹרָשָׂה, כְּפִי שֶׁיְּסֻפַּר בְּבַיִת ו' שֶׁמְּחַפְּשִׂים לָהּ שִׁדּוּךְ. אִם לֹא דַּי בַּזֶּה, הַפָּרָנוֹאִיד מַמְשִׁיךְ:

"וְהָרַבִּי אוֹמֵר שֶׁצָּרִיךְ לְקַצֵּץ."