אחותי רוחמה י – שִׁיר הַשִּׁירִים

אָכֵן יָפָה אַתְּ, אֲחוֹתִי רֻחָמָה

"אֲחוֹתִי רֻחָמָה" – מִלִּים וּמַנְגִּינָה: נָעֳמִי שֶׁמֶר

"מוֹר וְקִנָּמוֹן"

שְׁנַיִם מֵאַחַד–עָשָׂר סַמְמָנֵי הַקְּטֹרֶת, יַחַד עִם

"כָּל מִינֵי בְּשָׂמִים"

אֲחֵרִים, שֶׁהֵם: הַצֳּרִי, וְהַצִּפֹּרֶן, הַחֶלְבְּנָה, וְהַלְּבוֹנָה מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה, מוֹר, וּקְצִיעָה, שִׁבֹּלֶת נֵרְדְּ, וְכַרְכֹּם מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָֹר שִׁשָּׁה עָשָֹר מָנֶה, הַקֹּשְׁטְ שְׁנֵים עָשָֹר, וְקִלּוּפָה שְׁלֹשָׁה, וְקִנָּמוֹן תִּשְׁעָה.

בְּנוֹסָף, בָּחֲרָה בַּמִּלִּים מִינֵי בְּשָׂמִים שֶׁזּוֹ בִּרְכַּת הָרֵיחַ הַכּוֹלֶלֶת אֶת כָּל סוּגֵי הָרֵיחוֹת וְשׁוֹנָה מִשְּׁאָר בִּרְכוֹת הַנֶּהֱנִין, שֶׁרֵיחַ הוּא עִנְיָן רוּחָנִי וְרַק הַנְּשָׁמָה נֶהֱנֵית מִמֶּנּוּ.¹¹וְדֻגְמָא זוֹ הִיא הַמֻּצְלַחַת בְּיוֹתֵר לְעִנְיַן הַשִּׁיר שֶׁכָּל כַּוָּנָתוֹ עַל הַנְּפִילָה הָרוּחָנִית שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל וְהַצִּפִּיָּה רַבַּת הַשָּׁנִים לַחֲזֹר לְשִׂיא תִּפְאַרְתֵּנוּ.

כַּאֲשֶׁר אֲנִי מִתְבּוֹנֵן בְּרֹעַ מַצָּבִי, שֶׁאֵינִי יָכוֹל אֲפִלּוּ לְהַקְטִיר קְטֹרֶת בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, כָּל–שֶׁכֵּן שֶׁאֵין בְּאֶפְשָׁרוּתִי לְקַיֵּם אֶת עֲבוֹדוֹת הַבַּיִת בִּכְלָלָן, כְּסֵדֶר–הָעֲבוֹדָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְאֵין לִי אוּרִים וְתֻּמִּים וְלֶחֶם פָּנִים, וְהַשְּׁכִינָה מַסְתִּירָה פָּנֶיהָ וְאֵינִי רוֹאֶה נִסִּים גְּלוּיִים, וּבֻטְּלוּ הַכֹּהֲנִים מֵעֲבוֹדָתָם וְהַלְּוִיִּם מִדּוּכָנָם וְיִשְׂרָאֵל מִמַּעֲמָדָם, עַל כָּךְ:

"אוֹי לִי בַּלֵּילוֹת"

מָה רָעָה צָרָתִי בַּגָּלוּת, שֶׁלַּיְלָה מָשָׁל לְגָלוּת בַּתָּנָ"ךְ,

"וַאֲבוֹי לִי בַּיָּמִים"

שֶׁיָּמַי אֵינָם יָמִים וְחַיֵּי חַסְרֵי מַשְׁמָעוּת אֲמִתִּית. וַאֲנִי כְּאֶבְיוֹן הַתָּאֵב לַחֲזוֹת שׁוּב בְּזִיו הַשְּׁכִינָה וּלְחַדֵּשׁ יָמַי כְּקֶדֶם.¹²

11. כְּפִי שֶׁכָּתוּב בְּמִשְׁנָה בְּרוּרָה סִימָן רטז, א.

12. כָּאָמוּר לְעֵיל שֶׁהַמִּלָּה אֲבוֹי מִשֹּׁרֶשׁ אָבָה. ר'הע' 6.