יַעֲנְקָלֵ'ה רוֹטְבְּלִיט – מֵהַפִּזְמוֹנָאִים הַמַּשְׁפִּיעִים בְּיוֹתֵר עַל הַזֶּמֶר הָעִבְרִי. חִבָּה יְתֵרָה לִי אֵלָיו לְאוֹר תַּמְלִילָיו הַנִּפְלָאִים, כְּדֻגְמַת "רוֹאִים רָחוֹק רוֹאִים שָׁקוּף" (1983), "שִׁיר לַשָּׁלוֹם" (1970), "דְּבָרִים שֶׁרָצִיתִי לוֹמַר" (1989), "אַחֲרֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה" (1988), "בִּנְיָמִין זְאֵב" (1975), "אֶצְלִי הַכֹּל בְּסֵדֶר" (1974), "אֵיךְ הַגִּלְגָּל מִסְתּוֹבֵב" (1982), וְ"לָקַחְתָּ אֶת יָדִי בְּיָדְךָ" (1979).

עִם זֹאת, כַּמָּה מִפִּזְמוֹנָיו עוֹסְקִים בְּתַאֲווֹת זְדוֹנִיּוֹת, בְּעִקָּר בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל וְהַמִּין הֶאָסוּר, אֲשֶׁר קָצְרָה–יָדִי לְהָבִין מַדּוּעַ לְחַבְּרָם מִלְּכַתְּחִלָּה וְאֵיזוֹ תּוֹעֶלֶת יֵשׁ בְּפִרְסוּמָם בָּרַבִּים; וּבָטוּחַ, שֶׁהֵם אֵינָם מוֹעִילִים לְקִדּוּם הַמּוּסָר וְהַחֶסֶד בְּעַם יִשְׂרָאֵל!

כָּךְ לְדֻגְמָא, הַשִּׁיר "שַׁבָּתוֹת וְחַגִּים" (יְהוּדִית רָבִיץ, 1987) מוּשָׁר מִגְּרוֹנָהּ שֶׁל פִּילֶגֶשׁ–מְאַהֶבֶת, הַמְּמָרֶרֶת בִּבְכִי עֵת הַגֶּבֶר הַנָּשׂוּי הַבּוֹגֵד עִמָּהּ נִמְצָא בְּחֵיק אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו, וּמַשְׁאִירָהּ לְבַדָּהּ. אֵין מִי שֶׁיַּחֲלֹק עַל הַקְּבִיעָה כִּי בּוֹגְדָנוּת וְחֹסֶר נֶאֱמָנוּת הֵם עֲרָכִים מְקֻלְקָלִים שֶׁיֵּשׁ לִסְלֹד מֵהֶם. אִם–כָּךְ, מָה הַטַּעַם לְחַבֵּר שִׁיר הִזְדַּהוּת עִם נוֹאֶפֶת שֶׁכַּזּוֹ?

חֲסַר עֵרֶךְ חִנּוּכִי גַּם הַשִּׁיר "לוּחַ וְגִיר" (שְׁמוּלִיק קְרָאוּס, 1970), הַמְּתָאֵר נַעַר מְיֻחָם שֶׁבִּמְקוֹם לְהַקְדִּישׁ אֶת מִרְצוֹ לְלִמּוּדָיו מְבַזְבֵּז זְמַנּוֹ בְּדִמְיוֹנוֹת מִינִיִּים עַל מוֹרָתוֹ. מַדְאִיג יוֹתֵר הַשִּׁיר "אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָהּ בַּדֶּרֶךְ לַגִּימְנַסְיָה" (מִיקִי גַבְרִיאֵלוֹב, 1971), שֶׁהַדּוֹבֵר בּוֹ הוּא תֶּרַח זָקֵן חוֹלֶה מַחֲלַת הַפֵּדוֹפִילְיָה הַבּוֹלֵשׁ אַחַר יַלְדָּה תְּמִימָה מֵהַגִּימְנַסְיָה לְבָרֵר "הָאִם כְּבָר מִישֶׁהוּ פִּתָּה אוֹ יָדַע אֶת הַמַּלְכָּה שֶׁל הַכִּתָּה?". מַדּוּעַ לְהָזִין אֶת הַחֶבְרָה בְּרַעֲיוֹנוֹת שֶׁכָּאֵלּוּ שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם תְּרוּמָה לְשִׁפּוּר מַעֲרֶכֶת הַיְּחָסִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ?

אֲבָל לְדַעְתִּי, שִׂיא הַשִּׂיאִים בַּשִּׁיר "הִיא חָזְרָה בִּתְשׁוּבָה" (מַתִּי כַּסְפִּי, 1988), הַמַּעֲלֶה עַל נֵס לְהִתְנוֹסֵס אֶת חֹלִי הַחֶבְרָה הַחִלּוֹנִית שֶׁאֵין מָזוֹר לוֹ: קִינַת הַחִלּוֹנִי עַל חֲזָרַת יְזִיזָתוֹ בִּתְשׁוּבָה וְקֵץ הַמִּשְׁגָּל הַפָּרוּץ עִמָּהּ. בְּמַאֲמָר זֶה, אֶהְיֶה סָנֵגוֹרָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה וְהַדָּת – כְּמִי שֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה.